עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות

היי לכולם!
אני רוני ואני אוהבת מאוד לכתוב סיפורים.
אני כותבת מגיל צעיר מאוד (5 או 6) ועם הזמן משפרת את הסיפורים שלי
אשמח אם תגיבו את דעתכם על הקטעים שאני מעלה.
אוהבת לכתוב בעיקר קטעים קצרים וגם ספרים ארוכים
מקווה שתיהנו מהסיפורים שלי
~רוני~
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
להרכיב הכל מחדש
להרכיב הכל מחדש- פרק שני
11/09/2016 20:52
רוני
פרק שני
טוליפ מעולם לא הרגישה כל כך רע מאז תחרות אכילת העוגיות ההיא בכיתה ח'. 
ראשה סחרחר עליה, היא אוחזת אותו בין שתי כפות ידיה החיוורות, מנסה להחזיק אותו במקומו.
ורידיה בולטים, עורה חיוור, כמעט שקוף. עיניה, שהיו פעם ירוקות ויפות, שינו צבען ללבן לא טבעי.
היא קורסת על מיטתה, ידיה ורגליה מאיימות להתנתק מגופה. שיערה השוקולדי היבש נפרש על הכרית. 
מהחלון שלצידה נשקף הירח המלא, צבעו הכסוף ממלא את השמיים זרועי הכוכבים. 
ראשה הולם בחוזקה, כל גופה רועד מקור, גם לאחר שעטפה את עצמה בשתי שמיכות חורף עבות. 
היא עוצמת את עינייה עד כדי כך שפניה נחרשים קמטים. 
צורת הירח מזכירה לה לב. היא נאבקת בגופה הכבד ולבסוף, כשהיא נשענת על זרועותיה הרועדות והמתנדנדות, היא רואה את אורות הכוכבים, מיליוני כוכבים קורצים אליה בשמיים הכחלחלים. 
פניה צונחות לתוך הכרית כאשר זרועותיה קורסות ומשתלשלות מצידי גופה. 
לבה הולם בפראות, מאיים לפרוץ החוצה ולהשאיר את טוליפ חסרת כל.
חסרת לב.
עינייה של טוליפ נעצמות מעצמן, זוהר ירקרק בודד אחד ניצת בהן רגע לפני שהכל נגמר.
לפני שהיא מאבדת את הכרתה היא יכולה לראות את הירח, שרק לפני רגע ריחף שם במלואו, נקרע לשתי חתיכות, ונותר בשמיים, צף בחוסר אונים.
עכשיו הירח חסר אונים בדיוק כמוה.
5 תגובות
להרכיב הכל מחדש- פרק ראשון
06/09/2016 15:45
רוני
פרק ראשון

"אוף, סקאי, תפסיקי כבר לקפוץ!" 
"אבל אני לא יכולה!"
"אבל את חייבת!"
מריבות בין חברות קורות לפעמים. אצל סקאי ושרי החוק הזה תקף כבר תשע שנים. ממבט ראשון הייתם חושבים שהן סתם נערות רגילות, וגם הן חושבות כך, אך הן לא יודעות שהן יותר מזה. הן לא מפקפקות בעצמן, זה מובן, אך לפעמים הן מרגישות שחסר להן ייחוד. הן לא יודעות שיש להן ייחוד נסתר. 
שרי פורעת את שיערה האדמוני וגוררת את רגליה לכיוון חדר השינה שבקצה המסדרון. סקאי קופצת מהספה ומדלגת בעקבותיה כאשר שיערה הכחלחל מקפץ מאחוריה. 
"את לא יכולה להפסיק לקפוץ לרגע אחד?" שרי מסובבת לעברה את ראשה, פניה הם תערובת של זעם וייאוש. "לא." סקאי עונה בפשטות בעודה מקפצת לעבר החדר. שרי מגלגלת את עיניה ומשתרכת בעקבות חברתה הקופצנית. 
שרי מתחפרת במיטתה בעוד שסקאי בוהה בתקרה, עיניה האפורות פעורות לרווחה. הראש שלה מתמלא מחשבות. יש לה תחושה שמשהו עומד לקרות השבוע. משהו. כלשהו. 
היא מתהפכת ומתגלגלת מהמזרן הדק, ומתחילה ללכת לכיוון החלון כששמיכתה נגררת מאחוריה וצונחת על הרצפה. היא מצמידה את אפה לזגוגית החלון. אורות העיר דועכים, הירח אופף את המקום באור מסתורי. 
היא מתיישבת על המזרן בעייפות ופותחת את אחד מהעיתונים הישנים של אמה.
היא מעיינת בתמונות ובכתבות השונות, כשלפתע צדה את עיניה כותרת גדולה צבועה באדום: "קבוצת נערות נחטפו מהעיר!" סקאי מגלגלת בעיניה וסוגרת את העיתון.
השטויות שכותבים היום יכולות להופיע בספרי פנטזיה... היא חושבת וצונחת על הכרית.
היא נרדמת במחשבה אחרונה של אי ודאות.
באוזניה נשמעת לחישה.
היא לא יודעת אם זו שרי, או אולי הרוח, אך שום דבר לא יכול להפריע לה עכשיו,
כשהיא שקועה במחשבות.
היא שומעת רק את פעימות לבה, הולכות ונרגעות...


42 תגובות
להרכיב הכל מחדש- הקדמה
04/09/2016 20:54
רוני
הקדמה

היא יושבת על אדן החלון, המקום שבו היא יכולה לחשוב בצלילות. עיניה זזות בקדחתנות לאורך מגילת הקלף שבידה. היא אוחזת בקלף הסדוק בחוזקה, הוא מתפורר בידיה לאטו. היא חייבת להיזהר. מה שקורה הוא רציני. היא קופצת אל רצפת העץ בחדרה ופוסעת אנה ואנה, לאורכו ולרוחבו של חדרה הקטן. הרצפה חורקת עם כל פסיעה של כפות רגליה היחפות. 
לפעמים היא עדיין לא מאמינה לדברים שקרו לה. בימים גשומים היא מצמידה את אפה לאדן החלון המכוסה טיפות עדינות כפנינים ומדמיינת איך החיים היו יכולים להיראות אם לא היה קורה לה מה שקרה. 
לפעמים היא מצטערת שהשלימה עם המצב, שלא הצליחה לאגור בה מספיק אומץ כדי לקום ולהתעמת עם העובדות. לעוות קצת את האמת, לגרום לחיים להתנהל כפי שהיא רצתה.
אבל מה שקרה כבר קרה והיא לא יכולה לשנות את העבר. מאז היותה זאטוטה המדדה בחיתולים לימדו אותה שהחיים אינם כפי שהיא רוצה. אך גם כיום, בהיותה בת שש עשרה כמעט, היא עדיין מסרבת להשלים עם העובדות. לבסוף היא מתייאשת וצונחת אל מיטתה בכבדות.
היא לא יודעת איך להתמודד. 
היא נבחרה, אך לא מתאימה למשימה. 

6 תגובות
פוסט פתיחה
03/09/2016 21:09
רוני
היי לכולם!


אני רוני ואני מאוד אוהבת לכתוב סיפורים.
לפעמים לא יהיה לי זמן לכתוב בבלוג אבל אשתדל להעלות סיפורים כמה שיותר פעמים בשבוע.
יהיו שבועות שלא אעלה קטעים בכלל בגלל שיש לי הרבה חוגים ולימודים.
אם אתם רוצים לתת לי משוב על אחד מהקטעים שכתבתי אתם מוזמנים לכתוב לי.
אני אקבל בשמחה כל ביקורת, גם אם היא קשה.
אחרי הכל, פתחתי את הבלוג כדי לדעת על רמת הכתיבה שלי.
הבלוג מיועד בעיקר לילדים ולנוער.
מבוגרים שגם מתעניינים יכולים להיכנס גם, אין אצלי הגבלות :)
אני רק אומרת שהבלוג הכי יעניין ילדים ונוער, אבל כל אחד יכול להיכנס ולקרוא.
אני ממש מקווה שתיהנו מהכתיבה שלי
ושתתינו לי ביקורות (טובות או בונות אבל בלי קללות)
אל תשאלו אותי שאלות אישיות מדיי (אף אחד לא היה רוצה שישאלו אותו שאלות כאלה, נכון?) 
תודה למי שקרא.
מי שלא קרא, לא נורא, בקרוב אעלה פוסטים מעניינים יותר. :)
~רוני~
2 תגובות